פסק-דין בתיק עפ"ת 55122-10-13

לפניי ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: " בית משפט לתעבורה"), אשר בו הכרעת הדין ניתנה ביום 10.7.13 וגזר הדין ניתן ביום 10.9.13 על ידי כב' השופט אינאס סלאמה (ס.נ.), בתיק תת"ע 6143-11-11.

הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין.

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגה ברכב במהירות העולה על המהירות המותרת במקום, עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

בכתב האישום נטען כי ביום 27.6.11, נסע המערער ברכבו בכביש 70 (מהתשבי לכיוון העמקים), במהירות של 147 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש.

המערער כפר בעובדות כתב האישום ובית משפט לתעבורה שמע את ראיות הצדדים והרשיעו בדין והטיל עליו עונשים כמפורט בגזר הדין.

מכאן הערעור שבפניי על הכרעת הדין.

הכרעת הדין של בית משפט לתעבורה :                                                                                                                                                                                              

בית משפט לתעבורה קבע בהכרעת דינו כי המשיבה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את העובדות הנטענות בכתב האישום.

הוגשה תעודת עובד ציבור המתייחסות לעניין תקינותו של מכשיר הדבורה שבו נמדדה מהירות המערער, מעדותו של השוטר שהפעיל את מכשיר הדבורה, עולה כי רכבו של המערער נמדד על ידי רדאר נייח. המדידה בוצעה באמצעות אנטנה אחורית, כך שהמהירות ננעלה על 152 קמ"ש.

בית משפט לתעבורה ציין עוד כי השוטר שמר על קשר עין רצוף בינו לבין רכב המערער שהיה רכב בודד בכיוון תנועתו עד לעצירתו.

עוד הפנה בית משפט לתעבורה לכך שמימין לרכב המערער, בדרך הצדדית, לא עבר כל רכב מנועי בזמן ביצוע המדידה והנעילה של המכשיר.

תקינות המכשיר נבדקה , הן בתחילת המשמרת והן בסיומה, על ידי המפעיל שהוסמך להפעיל את מכשיר הדבורה מיום 23.9.07.

בית משפט לתעבורה ציין כי מחקירת המפעיל עולה כי המדובר במפעיל מיומן ומקצועי שהסביר אופן הפעלת המכשיר כשלדבריו במקום שבו הופעל, לא הייתה כל מניעה לעשות כן.

בית משפט לתעבורה התייחס לטענות המערער ובסופו של יום קבע כי המשיבה הוכיחה את העובדות הנטענות בכתב האישום מעל לכל ספק סביר.

בית משפט לתעבורה נתן את דעתו על כך שעדות השוטר הייתה עדות יחידה ולכן בחן אותה בזהירות הנדרשת וקבע כי עדות זו מהימנה ומשקפת נאמנה את ההתרחשויות בעת ביצוע העבירה.

כמו כן קבע כי המכשיר היה תקין, בוצעו בו הבדיקות הנדרשות הן בתחילת המשמרת והן בסיומה, ואף בעניין זה הוגשה תעודת עובד ציבור.

בית משפט לתעבורה בחן את טענות המערער ולא מצא כי יש בטענות אלו כדי לפגוע או להפריך את גרסת השוטר.

אין בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הנוגעים לעומסים על הכביש שבו נמדדה המהירות, כדי לסתור את טענת השוטר, כי רכבו של המערער היה רכב בודד בעת המדידה, בעיקר, משום שבית משפט לתעבורה התרשם שמדובר בעדות אמינה ומשכנעת.

עוד התייחס בית משפט לתעבורה לטענות המערער לעניין מכשיר הדבורה וקבע כי אין בטענות אלו כדי לסייע בידי המערער. השוטר לא חרג מהקביעות שנקבעו בפסיקה תוך שהוא קובע: